א נסיעה צום צדיק 

"...שקשוק גלגלים נשמע על שבילי העיירה ההרוסים,
אתינו ובאנו בשערי השטעטל.
הלילה ירד זה מכבר ואור קלוש בוקע מעששיות הרחוב,
מטיל צל על השבילים, כאילו מרצדים כך מאז שהזמן עצר מלכת.
נביחות כלבים נשמעות במרחב, העיירה מנומנמת, הרחוב שומם,
השקט עצום, שלג כבד יורד והקור חודר עצמות,
אבל בליבנו בוערת אש גדולה, כוספת ונכספת להשם יתברך.
הייליגע צדיקים,
חזרנו לערשי החסידות בהם הילכו גדולי עולם,
בהם עלו והתעלו למרום על קידוש השם בשנות הזעם,
באנו הנה להאזין להד הרחוק, להרגיש את הלהט הקדוש באוויר,
לחוש את אווירת הוד הקדומים
ולגעת ולו בקצה קצהו של ההווי היהודי ששקע ונגדע,
כי שם לבבינו שואף זורח,
נכספה וגם כלתה נפשינו לחצרות השם..."